קיץ ישראלי: איך נשמור על הבריאות תחת השמש הקופחת?

פנינו לד"ר ניר נתנזון, רופא עור בכיר בביה"ח ע"ש שיבא בתל השומר, ומנהל המרכז למיפוי שומות בתל אביב, וביקשנו לשמוע - מהן השלכות החשיפה לשמש על העור?

"סכנת החשיפה לשמש עולה בעיקר בשעות הצהריים החמות, בהן הקרינה גבוהה ומרוכזת מאוד", אומר ד"ר נתנזון, "אך במדינת ישראל, בין החודשים מאי לאוקטובר, הקרינה גבוהה מאוד בדרך כלל כבר מתשע בבוקר ועד השעה חמש אחר הצהריים. כל אדם מגיב באופן שונה לחשיפה לשמש וישנם אנשים רגישים יותר ורגישים פחות, אך באופן כללי חשיפה אינטנסיבית לשמש עלולה לגרום, בטווח הקצר, לכוויות שמש בכל הרמות - עד רמה של כוויות מדרגה שלישית. ככל שהאדם שנחשף לשמש הוא רגיש יותר וככל שהחשיפה נעשית ללא הגנה, כך עלולות להיווצר כוויות שמש בקלות ובמהירות רבה יותר."

"בטווח הארוך", מוסיף ד"ר נתנזון, "החשיפה לשמש גורמת להופעה של שיזוף, שנוצר אמנם כמעין אמצעי הגנה של הגוף כנגד השמש, אך אינו יעיל מספיק בהגנה על העור, ומהווה בעצם סימן לכך שקרינת השמש פגעה בעומק העור. פגיעה מעין זו עלולה לגרום להזדקנות העור, שמתבטאת בעור ההופך להיות דק ומקומט יותר, עם כתמי פיגמנטציה כהים ובהירים (היפר-פיגמנטציה והיפו-פיגמנטציה), ואף למספר סוגים של סרטן העור."

"קו ההגנה הראשון בפני נזקי השמש: התנהגות – מותר וחשוב ליהנות מהקיץ, ללכת לים ולבריכה, אבל אפשר לעשות זאת בשעות הפחות חמות, לפני 9:00 או אחרי 17:00. בנוסף, כדאי להעדיף בריכה מוצלת על פני בריכה ללא הצללה, ולהשתדל בכל שהייה ממושכת בשמש, בים, בבריכה או בכל מקום אחר, להיות תחת שמשיה או הצללה.

קו ההגנה השני בפני נזקי השמש: ביגוד מתאים – כל בגד יכול לעזור, במיוחד ככל ששטח הכיסוי שלו גדול יותר (חולצות ומכנסיים ארוכים), אך יש היום גם בגדים מיוחדים שמגינים מפני השמש ברמה מאוד גבוהה. הבד של בגדים מסוג זה מסומן באותיות UPF – Ultraviolet Protection Factor, וניתן למצוא אותם, למשל, בחנויות ייעודיות לציוד גלישה, חנויות למטיילים או חנויות לביגוד ספורט.

בנוסף, מומלץ שימוש בכובע רחב שוליים או 'כובע אוסטרלי' הכולל בד להגנה על העורף. השימוש בכובע חשוב במיוחד לאנשים קירחים, אך גם לבעלי שיער, כיוון שהשיער מגן באופן מוגבל בלבד על עור הקרקפת וכיוון שהכובע מגן גם על המצח וגם על העורף.

קו ההגנה השלישי: תכשירי ההגנה – תכשירי ההגנה כוללים מסנני קרינה החוסמים את חדירת קרני השמש אל העור. מקדם ההגנה המינימלי המומלץ הוא 30SPF, ורצוי אף להגדיל ולהשתמש במקדם קרינה 50SPF. החיסרון של תכשירי ההגנה הוא שהם לא מאוד זולים ועל מנת להבטיח את יעילותם יש למרוח שכבה די עבה ולחדש אותה מדי שעתיים. בנוסף, אם מזיעים או לאחר שנכנסים למים, רצוי להימרח מחדש אף בתכיפות רבה יותר, גם אם מצוין שהתכשיר עמיד במים.

חשוב לשים לב - קרינת השמש המזיקה והמסוכנת נחלקת לקרני UVB ו-UVA, אך מקדמי ההגנה שעל התכשירים מתייחסים להגנה מפני קרני UVB בלבד. רוב מסנני הקרינה המודרניים מגינים היטב גם מפני קרינת UVA, אך רצוי לוודא זאת ולחפש באותיות הקטנות שעל התכשיר ניסוח המציין הגנה גם מפני קרינה זו."

"בסך הכל", מסכם ד"ר נתנזון, "האסטרטגיה הטובה ביותר לשמירה על בריאות העור בקיץ היא פשוט להימנע מחשיפה ממושכת לשמש חזקה בשעות החמות. בנוסף, חשוב להגיע לבדיקה של רופא עור אחת לשנה, כיוון שאם חלילה נוצר נזק כלשהו לעור, בדיקה שנתית שגרתית עשויה חד משמעית להציל חיים."

לאשת המקצוע הבאה אליה פנינו, טובה בר-שאן, תזונאית קלינית טבעית, יועצת לאורח חיים בריא, מרצה במכללת רידמן ומטפלת ברפלקסולוגיה וצמחי מרפא, היה חשוב מאוד, בתוך השיחה על נזקי השמש, לציין גם את התועלת שהיא מביאה: "חשיפה ממושכת לשמש מצריכה כמובן שימוש בתכשירי הגנה", אומרת בר-שאן, "אך חשוב לזכור שקרינת השמש היא גם מאוד חשובה לנו, כל עוד נחשפים אליה באופן מדוד ואחראי. קרני השמש גורמות לייצור ויטמין D, המעורב בהמון תהליכים בגוף, החל מהמערכת החיסונית, דרך תפקוד הלב ולחץ הדם ועד לתפקוד המוח, ותורם במניעת מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה, סוכרת מסוג 1 ואף דיכאון. מבחינת תזונה, ויטמין D נמצא אמנם במזון מן החי, כמו שמנת או חמאה, אך עשר דקות או רבע שעה של שמש ביום יבטיחו את ייצורו התקין בצורה יעילה הרבה יותר."

"הגוף שלנו בנוי מכ-70-90% מים (הכמות המדויקת משתנה בהתאם לגיל, לגודל ולאחוזי השומן), וכל התהליכים המתבצעים בו - זרימת הדם, תהליכי הנשימה, תפקוד כל המערכות עד לרמת התאים – כולם תלויים בנוכחות מספקת של מים בגוף. מצבים של התייבשות, המתרחשת עקב חום גבוה ואיבוד נוזלים, עלולים להגיע לנקודת אל-חזור של קריסת כל המערכות בגוף.

בקיץ הישראלי, בו הטמפרטורות גבוהות מאוד, אנחנו מזיעים מאוד ומאבדים המון נוזלים. על מנת לשמור על הגוף יש לשתות 10-12 כוסות מים ביום (כ-2-2.5 ליטר)."

"בתור תזונאית", מספר בר-שאן, "אני נתקלת בהרבה מאוד אנשים שלא מסוגלים או לא רגילים לשתות מים. אנשים שותים המון קפה, למשל, אבל קפה מייבש כי הוא משתן, ורק מצריך שתייה מרובה יותר של מים. מי שחייב להוסיף למים קצת טעם, אני ממליצה לסחוט לתוכם קצת לימון, להוסיף נענע שהיא גם מאוד מרעננת ונותנת תחושה של קירור, ואפילו להוסיף מעט רכז רימונים טבעי."

"רובנו חושבים ששתיית מים קרים עם קרח היא הדרך המועילה ביותר לקרר את הגוף, אך בעצם ההשפעה היא הפוכה. שתייה של נוזל קר מאוד גורמת לכיווץ מידי של כלי הדם אשר מפחית את הזיעה. אבל לזיעה יש תפקיד חשוב בנידוף עודף החום מהגוף, כך שדווקא שתייה של מים בטמפרטורת החדר תבטיח שהחום יתנדף כראוי ותביא לקירור הגוף."

"בנוסף לשתייה מרובה של מים, חשוב גם לצרוך הרבה פירות וירקות עשירים במים, כמו מלפפון, חסה, נבטים, אבטיח (המכיל מעל 90% מים) ועוד.

בקיץ העור שלנו מתייבש הרבה יותר ולכן חשוב להעניק לגוף את כל חומרי הגלם שתורמים לשיקום העור, כמו ויטמין A הנמצא בגזר, דלעת, בטטה ופלפל. הפלפל מכיל גם לוטאין, התורם להגנה על העיניים מפני קרינת השמש. רצוי לאכול את הירקות "חיים" או מוקפצים על מנת לשמר את הערכים התזונתיים בצורה מקסימלית."

על מנת להשלים את התמונה ולהבטיח שנהיה ערוכים לכל נזקי הקיץ, פנינו אל ד"ר אורי מלר, מנתח בכיר בביה"ח אסף הרופא-שמיר ומנהל את מרפאת הקטרקט במרכז הרפואי "עיניים", על מנת לשמוע על האופן בו השמש והקיץ עלולים לפגוע בבריאות העיניים שלנו, ולהבין כיצד אנחנו יכולים להימנע מפגיעות אלו: "קרינת השמש עשויה להיות מזיקה באספקטים שונים", מסביר ד"ר מלר, "היא עלולה לפגוע בעדשת העין וברשתית, לגרום להתפתחות או להחמרה של קטרקט וכן לתופעות נוספות, כמו למשל 'פטריגיום', מצב בו רקמה המכילה כלי דם מכסה את קרנית העין, אשר עלול לגרום לאודם, גרד, הפרעה אסתטית ואפילו ליצירת אסטיגמציה (צילינדר) וליקוי ראייה.

ההמלצה היא חד משמעית – להרכיב משקפי שמש בכל יציאה מן הבית. חשוב מאוד לוודא כי משקפי השמש שלכם כוללים מסנני קרינה איכותיים, לא לרכוש משקפי שמש זולים בשווקים, אך גם לא להאמין לכל כתובית שמצהירה על עדשות עם מסנני קרינה, כיוון ששוק משקפי השמש כולל זיופים רבים. רצוי לרכוש משקפי שמש מחברות מוכרות ואיכותיות ו/או מאופטומטריסט."

"להפך. הרכבת משקפי שמש ללא מסנני קרינה מסוכנת עוד יותר מאי הרכבה של משקפי שמש. העדשות הכהות 'מרמות' את העין ומייצרות הצללה אשר גורמת לאישונים להתרחב. בעקבות התרחבות האישונים, תוכל לחדור לעין קרינה בכמות גדולה יותר, ולגרום לנזק חמור יותר.

בנוסף, יש לזכור כי אין להביט ישירות לכיוון השמש, גם לא עם משקפי שמש. הדבר עלול לגרום לפגיעה ברשתית ולנזק בלתי הפיך."

"כובע מצחיה או כובע רחב שוליים ייצר הצללה על הפנים ועל העיניים, וימנע מהקרינה המגיעה ישירות מהשמש, שהיא הקרינה החזקה ביותר, להגיע אל העיניים. יחד עם זאת, הכובע לא יכול לבוא כתחליף למשקפי השמש, אלא רק בנוסף להם, כיוון שהקרינה, גם אם בעוצמה מעט נמוכה יותר, עשויה להגיע אל העיניים גם בצורה של החזרה מן הסביבה."

"יובש - סביבה שמשית ויבשה, או סביבה בה נעשה שימוש רב במזגנים עלולות לגרום לתחושת אי נעימות בעיניים. יובש בעיניים עלול גם להיות אחד הגורמים להתפתחות ה'פטריגיום' שהזכרנו קודם. על מנת להקל על היובש ניתן להשתמש בתחליפי דמעות ('דמעות מלאכותיות').

רחצה בים או בבריכה – מי הים והבריכה אינם נקיים, ומכילים שלל חיידקים, פטריות, אמבות וטפילים או סתם לכלוך. בניגוד לדעה הרווחת, הכלור במי הבריכה לא הופך אותם לסטריליים, והמים מכילים כמות לא קטנה של חיידקים. בנוסף, הכלור הוא חומר כימי שעשוי להזיק לעיניים בפני עצמו, ולגרום לאודם וגירוי.

לא ניתן להימנע ממגע המים בעיניים באופן הרמטי, אך מומלץ להשתמש במשקפי שחייה (גוגלס). לאחר היציאה מן המים, ניתן לזלף מספר טיפות של תחליפי דמעות על מנת לשטוף את העיניים משאריות הכלור או החיידקים שהגיעו אליהן ולהוסיף להן לחות.

חשוב לציין, כי אין להיכנס למים עם עדשות מגע, כיוון שהחיידקים ושאר המזיקים עשויים לחדור תחתן, כאשר העדשה מגנה עליהם ולא מאפשרת לעפעוף הטבעי לסלק אותם מן העין. במצב זה, זיהום של הקרנית עלול להתפתח תוך שעות ולגרום לנזק חמור ובלתי הפיך לקרנית ולחדות הראייה.

מדוזות – החומרים המופרשים מגוף המדוזה עלולים לגרום לצריבה, וכשמדובר בחשיפה של העיניים, מצב זה עלול להיות מסוכן. אם ידוע על הימצאות מדוזות בים, כדאי לשקול אם בכלל להיכנס למים, ואם נוצרה צריבה בעיניים מהפרשות המדוזות, יש לשטוף אותן באופן מידי במים זורמים ולגשת להיבדק על ידי רופא עיניים."